הסיכונים והמכשולים העומדים בפני המשקיע הישראלי - הלוואות בנקאיות - השקעות

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il המשקיעים הישראלים ניחנים לרב בתעוזה וביצירתיות. היזם או המשקיע הישראלי מפגין תעוזה עסקית המתבטאת באופן התנהלותו, ובאה לידי ביטוי גם בבחירת יעדי ההשקעה. אולם, נתונים אלו אינם מספיקים. על היזם לעמוד באתגרים ומכשולים לא מעטים בדרך להצלחה ולשגשוג הכלכלי. משקיעים רבים מחפשים את רשת הביטחון בדמותו של אותו אחד שכבר עשה עסקים בחו"ל, נכווה, למד ועכשיו הוא מנוסה יותר. אז עוד בטרם תצא למסע היזמות, יש מקום לשים לב למהמורות הנסתרות בדרך. 1. החוק לעידוד השקעות הון- ישראל, כשאר מדינות העולם, מעוניינת לעודד השקעות זרות בתשתיות מקומיות במטרה לפתח את הכלכלה המקומית. לאור האמור, נחקקו חוקים מיוחדים שמטרתם ליתן הטבות למשקיעי הון, והעיקרי שביניהם הוא החוק לעידוד השקעות הון. מטרת החוק, היא משיכת הון לישראל ועידוד יוזמות כלכליות במטרה לפתח את כושר הייצור של משק המדינה, לנצל באופן יעיל את אוצרותיה, לשפר את מאזן התשלומים באמצעות הקטנת היבוא והגדלת היצוא ולסייע בקליטת עליה וביצירת מקומות עבודה חדשים. החוק מעניק הטבות מס למפעלים מאושרים לתקופה של 7 שנים. הקריטריונים העיקריים לקבלת ההטבות שבחוק (מעמד של "מפעל מאושר") הם: ערך מוסף מקומי גבוה, יכולת שיווקית, חדשנות טכנולוגית וכושר תחרות בשוקי חוץ ובשוק המקומי בתנאי חשיפה. כמו כן נלקחת בחשבון תרומת התכנית לפיתוח היישוב וליצירת מקורות תעסוקה חדשים. יזמים רבים שוכחים מקיומו של הסדר חוק זה, ולפיכך יש צורך לברר ולהתייעץ עם גורמים מוסמכים, אשר יוכלו לתת פתרון. 2. כשלי שוק ואי הבנה בנושאים כלכליים, כגון היבטי מיסוי- שיקול דומיננטי בביצועה של על עסקה מסחרית הוא שיקול המס, הואיל ויש בכוחו לחסוך ממון רב למשקיע הפוטנציאלי ולהתוות את צעדיו בבניית העסקה. המלצתנו היא כאמור לפנות לגורם מקצועי, אשר מבין את המטריה ואשר יש בכוחו לתת מענה יעיל ומדויק שיביא למצב האופטימאלי ביותר. 3. הלוואות בנקאיות- הלוואה כספית היא דבר שקל מאוד לקחת, אולם קשה יותר להחזיר ולכן יש לחשוב היטב על היבטי הריבית, שיעורי ההצמדה, תקופת ההחזר וכיו"ב בטרם נוטלים את ההלוואה. לא אחת, בנקים רבים מחייבים את היזם לחתום על ערבות אישית, דבר המרוקן מתוכן את עקרון מסך ההתאגדות. 4. חוסר ידע והתמקצעות- מי מאיתנו לא מכיר את המימרה הקובעת ש"ידע זה כוח". יזמים רבים פונים לאפיקים אשר אינם מוכרים להם. לפיכך דומה, כי ההשקעה החשובה ביותר ליזמים העומדים לפני גיוס ההון הינה למידה, הכשרה ואימון עסקי המתאימים לתחום היזום העסקי, וזאת בנוסף להכשרה הטכנית הספציפית בתחום המיומנות שלהם. 5. זיהוי וניצול הזדמנויות עסקיות- במקום שבו האחד (היזם) רואה הזדמנות, האחר רואה בעיה. בהקשר זה, קיים סיפור עתיק יומין המדבר על האב, בעל מפעל לנעליים, ששלח את שני בניו לאפריקה בכדי לבדוק את אפשרויות הפיתוח העסקי ביבשת. אחד הבנים חזר ואמר כי "אין אפשרויות עסקיות, כולם יחפים", בעוד שהשני אמר "אתה טועה, קיימות הזדמנויות אדירות מאחר וכולם יחפים...". דוגמא מהפרקטיקה היא נכס שיש עליו צווי הריסה או עיקולים שנראים לאחד כמכשול לביצוע העסקה בעוד שעניינים משפטיים אלו לא ירתיעו יזמים מקצועיים המורגלים בפיתרון מכשולים מעין אלו. 6. חוסר תקשורת - כל זמן שהידע העסקי אינו מצוי בידי היזם, אלא בידי אדם חיצוני (גם אם שותף בחברה), אין אפשרות להגיע לניצול המקסימאלי של העסק. הבעיות נגרמות בגלל חוסר בתקשורת בין המפעיל החיצוני לבין היזם; השותף מדבר בשפה העסקית, בעוד שהיזם לעיתים לא מבין את המתרחש סביבו (אם לא רכש את הידע הדרוש). מכאן, שעל היזם מוטל התפקיד של שילוב המהות הטכנולוגית עם טובת העסק. בעידן הטכנולוגי, המאופיין בשינויים מהירים, לא ניתן להעלות על הדעת הקמת מיזם העסקי, שאיננו מבוסס על ידע ומחקר מעמיקים. אי לכך, ההשקעה החשובה ביותר ליזם לפני גיוס הון הינה למידה, הכשרה ואימון עסקי. דומה, כי מחסור במערכות ניהוליות, תכנון פיננסי לקוי, תלות יתירה באנשי מפתח בעסק, מקורות הון לא מספיקים לשלב הצמיחה, השקעת מאמץ בצד הטכני של המיזם במקום באסטרטגיה העסקית והשיווקית הם רק חלק מהסיבות שבעטיין יזמים רבים אינם ממריאים ונוסקים מעלה. לסיכום, דומה כי כיום הדגש הוא על מעבר מהון סיכון להון ידע. דומה, כי הכסף בימינו הוא משתנה פחות חשוב מאשר ידע. מי שהוא יזם טוב, כלומר מזהה נכון את השוק, צומח באופן מבוקר ועושה שימוש נכון באנשים ומשאבים, יצליח גם בתקופות קשות. רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449 חיפה: שדרות המגינים 58 טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976 שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: eli-doron@taxlawyers.co.il

 בתוקף סמכותי לפי סעיף 11א לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968 ¹ וסעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל – 1970 ², בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת ³ וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 ⁴ , אני מתקין תקנות אלה:

הוספת שם

1. בתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) , התשל"ז- 1976 ⁵ ( להלן- התקנות העיקריות), בראשן יבוא השם "תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל"ז – 1976.

תיקון תקנה 1

                  2. בתקנה 1 לתקנות העיקריות-

(1)     אחרי ההגדרה "אש גלויה" יבוא:

""בעל מיתקן"  - כל אחד מאלה:

(1) בעל רשיון העסק או מבקש הרשיון, לפי העניין;

(2) אדם שבהשגחתו, בפיקוחו או בהנהלתו פועל העסק;

(3) הבעל הרשום או המחזיק בנכס שבו מצוי העסק;

(2)      בהגדרה "בריכת איסוף", במקום "בריכת איסוף" יבוא "מאצרה";

(3)     בהגדרת "גדר", במקום "250 ס"מ" יבוא "2.5 מטרים";

(4)     בהגדרת "גדר רשת צפופה" במקום "180 ס"מ" יבוא "1.8 מטר" ובמקום " 60 ס"מ" יבוא " 0.6 מטר";

(5)     במקום הגדרת "הרשות למתן רשיונות" יבוא:

""רשות הרישוי" – כמשמעותה בחוק;"

(6)     בהגדרת "חוות מכלים", במקום "להחסנת" יבוא "לאחסנת"; במקום "קילו- ליטר (להלן – ק"ל)" יבוא "מטר מעוקב (להלן – מ"ק")";

(7)     במקום הגדרת "מחסן קמעוני" יבוא:

""מחסן סיטוני" – אתר שבו מאחסנים נפט סוג ג' בכמות שאינה עולה על 50 מ"ק לשם מכירה לקמעונאים במכליות;

"מכלית" – כלי רכב להובלת מוצרי נפט";

                  (8) בהגדרת "מכל גפ"מ", אחרי "הישראלי" יבוא "ת"י 158 חלק 1 – מיתקנים לגזים פחממניים מעובים (גפ"מ): מאגרים"⁶.

                  (9) במקום הגדרת "מכל נפט" יבוא:

""מכל נפט" – כלי קיבול לנפט נוזלי המתאים לאחד מהתקנים הישראלים ת"י 4468 חלקים 1 ו – 2, מכלי דלק מרותכים מפלדה או ת"י 4571 חלק 1 מכלי דלק תת- קרקעיים בעלי דופן כפולה: ייצור והגנה קתודית, לפי העניין או תקן אחר שאישר מפקח העבודה הראשי;"

                   (10) במקום הגדרת  "מפקח ראשי" יבוא:

""מפקח עבודה",  "מפקח עבודה אזורי" ו"מפקח העבודה הראשי" – כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד- 1954;⁷";

                  (11) בהגדרת "מיתקן", בסופה, במקום "קימעוני" יבוא "סיטוני";

                  (12) בהגדרת "נפט סוג ב'", במקום " 65 מעלות" יבוא "55 מעלות";

                  (13)בהגדרת "נפט סוג ג'" במקום "65 מעלות" יבוא "55 מעלות";

                  (14) אחרי הגדרת "נפט סוג ג'" יבוא:

                        ""נקודת סיכון" – כל אחד מאלה:

(1)   פתחי יציאה של שסתומי שחרור לחץ, אוורור וניקוז                המורכבים על מכל או צינור;

(2)        שסתומים מוברגים או אוגנים למיניהם המורכבים על מכלים

או צינורות וכן נקודות אחרות שבהן מתבצע חיבור או ניתוק של הצינורות;

(3)   מדי מפלס גובה, נפח או לחץ המורכבים על מכל או צינור;

(4)   משאבות, מדחסי גז ומכלי ניקוז, למעט פתחי יציאה של שסתומי שחרור לחץ, אוורור, מדי גובה, נפח ולחץ המצויידים בנחיר עוצר של 2 מ"מ, וכן משאבות, מדחסי גז ומכלי ניקוז המהווים חלק ממיתקן מילוי או פריקה של מכליות וקרונות";

(15) בהגדרות "תחנת תדלוק פנימית" ו "תחנת תדלוק ציבורית", במקום 

                          "ק"ל" יבוא "מ"ק".

תיקון תקנה 2

      3. בתקנה 2 לתקנות העיקריות –

(1) האמור בה יסומן (א), ובמקום "בכמות של", יבוא "במכל או במכלים שקיבולם", במקום "או של פחות" יבוא "או פחות", ובסופו יבוא "ובלבד שקיבולם הכולל לא יעלה על הכמויות האמורות."

            (2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

 "(ב) תקנות אלה יחולו על אחסנת נפט בתחנת תדלוק פנימית או ציבורית גם בכמות הפחותה מזו המפורטת בתקנת משנה (א)."

 החלפת תקנה 3

                4. במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא:

 "חובה לקבל רשיון

3.     (א) לא תתן רשות הרישוי רשיון אלא אם כן מפקח עבודה אישר את המיתקן.

            (ב) לא יאחסן אדם נפט אלא במקום שאישר מפקח עבודה.

            (ג) לא ישנה אדם מיתקן אלא באישור מפקח עבודה."

החלפת תקנה 4

                5. במקום תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא:

           "בקשת רשיון

            4. בקשה לרישיון יגיש בעל המיתקן לרשות הרישוי בהתאם להוראות תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א – ⁸2000; בתוכניות שיצרף יצויינו גם כל פרטי המיתקן באופן ברור, לרבות קיבול מכלי הנפט לסוגיו, וכן פירוט קווי מתח ומיתקני חשמל למתח גבוה ועליון, המצויים במרחק של עד 35 מטרים מהמיתקן."

ביטול תקנה 5

    6. תקנה 5 לתקנות העיקריות – בטלה.

תיקון תקנה 7

    7. בתקנה 7 לתקנות העיקריות, במקום "יחסין" יבוא "יאחסן".

תיקון תקנה 8

8. בתקנה 8 לתקנות העיקריות, במקום "יוחסנו" יבוא "יאוחסנו" ובמקום "שיוחסנו" יבוא "שיאוחסנו".

תיקון תקנה 10

   9. בתקנה 10 לתקנות העיקריות –

(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ואמצעי כיבוי אש";

(2) בתקנת משנה (ג), המילים "כמשמעותה בתקנה 31(ג)"- יימחקו, ובסופה יבוא "לפי הוראות ת"י 60079 ציוד חשמלי לשימוש באטמוספרות נפיצות של גזים: דרישות כלליות (להלן - ת"י 60079)";

               (3) במקום תקנת משנה (ד) יבוא:

"(ד) בשטח פתוח של מיתקן, בתחום 15 מטרים ממכלים, מאבזרים המותקנים על צינורות, וכן מיחידות ניפוק ומערכות ניקוז לנפט סוג א', יהיה ציוד חשמלי מוגן נגד התפוצצות (Explosion Proof) בהתאם לת"י 60079 או בעל בטיחות עצמותית (Intrinsically Safe); הוראה זו תחול על תחנת תדלוק ציבורית או פנימית לגבי יחידות הניפוק והמשאבות; ואולם הדרישה לקיום ציוד מוגן התפוצצות או בעל בטיחות עצמותית בתוך וסביב יחידות הניפוק, בתחנת תדלוק ציבורית ובתחנת תדלוק פנימית, חלה במרחק של 6 מטרים מהיחידה, לגבי נפט סוג א', ו – 1.5 מטרים לגבי נפט סוג ב' ו – ג' ועד גובה החלל שבו נמצאת המשאבה או יחידת המניה, ובלבד שגובה זה לא יפחת מ-1.5 מטרים.

                               (ה) בכל מיתקן ייקבעו ציוד, מכשירים ואבזרים ויוחזקו חמרים מתאימים למניעת אש ולכיבוי אש, לפי דרישת רשות הכבאות; הציוד, המכשירים, האבזרים והחומרים כאמור, יוחזקו במצב תקין ומוכן  לשימוש בכל עת; עובדי המיתקן יודרכו בהפעלת האמצעים האמורים."

תיקון תקנה 11

               10. בתקנה 11 לתקנות העיקריות, אחרי "שמו ומענו" יבוא "וכן מספר הטלפון שבו ניתן להשיגו".

תיקון תקנה 13

               11. בתקנה 13(1) לתקנות העיקריות, במקום "וההתנגדות לאדמה לא תעלה על 10 אום" יבוא "ההארקה תבוצע בהתאם למפרט בתקן אמריקאיNFPA 77   או תקן מתאים אחר שיאשר מפקח העבודה הראשי מראש."

תיקון תקנה 15

                  12. בתקנה 15 לתקנות העיקריות, במקום "יחסין" יבוא יאחסן" ובמקום "הראשי" יבוא "האזורי"; במקום הסיפה החל במילים "או זו שהסכים" יבוא "או שלא בהתאם לתנאים ולסייגים שהוא קבע".

הוספת תקנה 16א

                   13. אחרי תקנה 16 לתקנות העיקריות יבוא:

                "איסורים ושילוט בחוות מכלים

16א. בחוות מכלים-

(1)     לא יעשן אדם ולא ישתמש בטלפון נייד או במכשיר קשר שאינו עומד בדרישות תקנה 10(ג) ו – (ד), למעט במבנה המצוי בתוכה;

(2)      יותקן שלט אזהרה בנוסח "אין לעשן ואין להשתמש בטלפון נייד או מכשיר קשר שאינו מוגן התפוצצות למעט במבנה" או בנוסח  דומה שבו הסבר באמצעים גרפיים."

ביטול תקנה 17

                      14. תקנה 17 לתקנות העיקריות – בטלה.

תיקון תקנה 22

      15. בתקנה 22 לתקנות העיקריות –

(1)     במקום כותרת השוליים יבוא "מאצרה"; 

(2)     מקום שנאמר "בריכת איסוף" ו"איסוף" יבוא במקומו "מאצרה" והצורות הדקדוקיות ישתנו, לפי הענין;

(3)     בתקנת משנה (ו)(1) ו – (2) במקום "ק"ל" יבוא "מ"ק".

תיקון תקנה 23

      16. בתקנה 23 לתקנות העיקריות –

      (1) במקום כותרת השוליים יבוא "ניקוז מאצרה";

      (2) במקום "בריכת איסוף" בתקנת משנה (א) ו"בבריכת איסוף" בתקנת משנה (ב), יבוא "מאצרה".

תיקון תקנה 24

17. בתקנה 24(2) לתקנות העיקריות, במקום "12 טון" יבוא "27 טון".

תיקון תקנה 25

            18. בתקנה 25 לתקנות העיקריות, במקום "אם לדעתו הנסיבות מצדיקות זאת" יבוא "אם לאחר התייעצות עם רשות הכבאות בכל האמור במניעת אש וכיבוי אש הנסיבות מצדיקות זאת לדעתו".

הוספת תקנה 34א

                19. אחרי כותרת פרק ד' לתקנות העיקריות יבוא:

                        "תדלוק בגפ"מ

                          34א. (א) בתחנת תדלוק ציבורית בה מתבצע תדלוק בגפ"מ יקויימו, לגבי    המיתקנים לתדלוק רכב בגפ"מ, דרישות תקן ת"י 5512 מיתקנים לתדלוק רכב בגז פחממני מעובה (גפ"מ) במהדורה המעודכנת (להלן – ת"י 5512).

(ב) הוראות תקנות 35 עד 47 לא יחולו על מיתקנים לתדלוק רכב בגפ"מ."

תיקון תקנה 35

                 20. בתקנה 35 לתקנות העיקריות, במקום "יחסין" יבוא "יאחסן" ובמקום "הראשי" יבוא "האזורי"; במקום הסיפה החל במילים "או שהסכים" יבוא "או שלא בהתאם לתנאים ולסייגים שהוא קבע".

תיקון תקנה 36

                 21. בתקנה 36 לתקנות העיקריות –

                           (1) ברישה, במקום "יוחסן" יבוא "יאוחסן";

(2) בפסקה (1), במקום "60 ס"מ לפחות או" יבוא "0.6 מטר לפחות או " ובמקום "60 ס"מ לפחות ושוליה" יבוא "0.6 מטר לפחות ושוליה";

(3)     בפסקה (2), במקום "מ - 50 ס"מ" יבוא "מ - 0.5 מטר".

תיקון תקנה 37

                 22. בתקנה 37 לתקנות העיקריות –

                  (1) בפסקה (1), במקום "15 ס"מ" יבוא "0.15 מטר";

     (2) בפסקה (2), במקום "90 ס"מ" יבוא "0.9 מטר"; במקום "150 ס"מ" יבוא "1.5 מטרים";

     (3) בפסקה (3), במקום "מ - 90 ס"מ" יבוא "מ - 0.9 מ'".

החלפת תקנה 38

      23. במקום תקנה 38 לתקנות העיקריות יבוא:

      "הטמנת מכל מתחת למסלול רכב

       38. מקום שאין זה מעשי למלא אחר הוראות תקנה 37, מותר להטמין בתחנת תדלוק ציבורית מכל או חלק ממנו מתחת למסלול רכב או במקום שמעליו עלול לנוע רכב או מתחת לתוואי של יחידת ניפוק או כל תוואי אחר, אם מתקיימים שני אלה:

(1) מעל המכל שכבת אדמה בעובי של 0.4 מטר לפחות ומעליה הוצב משטח בטון מזויין שממדיו בולטים באפן אופקי 1 מטר לפחות מעבר לקצות המכל; בטון המזויין יתקיימו דרישות ת"י 466: חוקת הבטון ות"י 412: עומסים במבנים- עומסים אופיינים, טבלה 12 סוג כלי רכב (3);

(2) כוות איש (Manhole) במשטח בטון תכוסה במכסה בעל חוזק שווה למשטח בטון."

תיקון תקנה 39

     24. בתקנה 39 לתקנות העיקריות – 

     (1) ברישה, במקום  "המוחסן" יבוא "המאוחסן";

     (2) במקום כותרת הטור "בסנטימטרים" יבוא "במטרים";

     (3) בפסקאות, בכל מקום, במקום "100 ס"מ" יבוא "1 מטר ";

    (4) בטור "במטרים", בכל מקום, במקום  "450 ס"מ" יבוא "4.5 מטרים ", במקום "150 ס"מ" יבוא "1.5 מטר", במקום 50 ס"מ" יבוא "0.5 מטר ".  

תיקון תקנה 40

     25. בתקנה 40 לתקנות העיקריות –

(1)     במקום תקנת משנה (א) יבוא:

"(א) המרחק מקצה מכל תת – קרקעי עד לקיר מבנה שאין בו אש גלויה יהיה 0.5 מטר לפחות."

(2) בתקנת משנה (ב) –

(א) ברישה, במקום "מ - 100 ס"מ" יבוא "מ - 1 מטר "במקום "ל - 50 ס"מ" יבוא "ל - 0.5 מטר ";

      (ב) אחרי פסקה (3) יבוא:

 "(4) המכל הוא מיכול משני."

תיקון תקנה 42

      26. בתקנה 42 לתקנות העיקריות –

(1)     במקום כותרת השוליים יבוא "השוואת פוטנציאל חשמלי";

(2)      תקנות משנה (א) ו - (ב) והסימון (ג) - יימחקו.

הוספת תקנה 42א

     27. אחרי תקנה 42 לתקנות העיקריות יבוא:

                  "איסורים בתחנת תדלוק ציבורית

                           42א. בתחנת תדלוק ציבורית-

(1)     לא ישתמש אדם מחוץ לרכב בטלפון נייד או במכשיר קשר ולא יעשן;

(2)      נהג חייב לדומם מנוע הרכב בעת התדלוק;

(3)     אדם לא יתדלק רכב אלא לאחר שוידא שמנוע הרכב הודמם.

(4) בעל המיתקן יתקין שלט אזהרה אחד לפחות בשפות עברית וערבית בנוסח "אין להשתמש מחוץ לרכב בטלפון נייד או במכשיר קשר; אין לעשן בשטח התחנה וחובה לדומם מנוע הרכב בעת התדלוק" או בנוסח דומה שבו הסבר באמצעים גרפיים; השלט יותקן במקום בולט לעין ולא יוסתר, וגודלו יהיה לא פחות מ –  40 ס"מ על 50 ס"מ."

תיקון תקנה 43

      28. בתקנה 43 לתקנות העיקריות –

      (1) בפסקה (3), במקום "350 ס"מ" יבוא "3.5 מטרים " ובמקום "150 ס"מ " יבוא" 1.5 מטרים ";

      (2) בפסקה (4), במקום "250 ס"מ" יבוא "2.5 מטרים ".

תיקון תקנה 44

      29. בתקנה 44 לתקנות העיקריות –

(1)     בתקנת משנה (א) –

(א)     ברישה, במקום "מרכז" יבוא "דופן";

(ב)     במקום כותרת הטור "בסנטימטרים" יבוא "במטרים";

(ג) בכל מקום, בפסקאות ובטור "במטרים", במקום "350 ס"מ " יבוא "3.5 מטרים"; במקום "100 ס"מ" יבוא "1 מטר "; במקום "50 ס"מ" יבוא "0.5 מטר "; במקום "450 ס"מ" יבוא "4.5 מטרים". 

                 (2) בתקנת משנה (ב), בהגדרת "פתח" במקום "60 ס"מ" יבוא "0.6 מטר";

ביטול תקנות 48 עד 52

                  30. תקנות 48, 49, 50, 50א, 51 ו–52 לתקנות העיקריות – בטלות.

החלפת תקנה 53

                 31. במקום תקנה 53 לתקנות העיקריות יבוא:

                 "מחסן אספקה מרכזית של גפ"מ

                 53. מחסן אספקה מרכזית יותקן בהתאם לתקן ישראלי ת"י 158 חלק 1: מיתקנים לגזים פחמימניים (גפ"מ) : מאגרים, פרקים א', ב', ד' ו - ה' ."

ביטול תקנות 53א עד 54

                32. תקנות 53א, 53א1, 53ב ו – 54 לתקנות העיקריות – בטלות.

ביטול תקנה 55

       33. תקנה 55 לתקנות העיקריות – בטלה.

ביטול תקנה 55א

34. תקנה 55א לתקנות העיקריות – בטלה.

הוספת תקנה 55ב

                35. אחרי כותרת פרק ו' לתקנות העיקריות יבוא:

                        "תדלוק בגפ"מ

                          55ב. (א) בתחנת תדלוק פנימית שבה מתבצע תדלוק בגפ"מ יקויימו, לגבי המיתקנים לתדלוק רכב בגפ"מ, דרישות תקן ת"י 5512.

           (ב) הוראות תקנות 56 עד 65 לא יחולו על מיתקנים לתדלוק רכב בגפ"מ."

תיקון תקנה 56

             36. בתקנה 56 לתקנות העיקריות, במקום "יחסין" יבוא "יאחסן" ובמקום "הראשי" יבוא "האזורי";  במקום הסיפה החל במילים "או שהסכים" יבוא "או שלא בהתאם לתנאים ולסייגים שהוא קבע".

תיקון תקנה 58

      37. בתקנה 58 לתקנות העיקריות, הסיפה המתחילה במילים "או בחביות" –   תימחק.

החלפת תקנה 60

            38. במקום תקנה 60 לתקנות העיקריות יבוא:

           "אחסנת נפט סוג ב' או סוג ג' במכל על–קרקעי

           60. אחסנת נפט סוג ב' או סוג ג' במכל על - קרקעי מותרת בתנאים שלהלן:

                (1) המכלים מותקנים במאצרה שקיבולה עולה ב–10% לפחות על קיבול

 המכל הגדול שבה;

     (2) למאצרה פתחי ניקוז המצויידים במגופים נאותים הניתנים

 להפעלה מבחוץ;

    (3) המרחק בין דופן מכל לדופן המאצרה יהיה 0.5 מטר לפחות במכל

 שקיבולו אינו עולה על 30 מ"ק, ו-2 מטרים לפחות במכל שקיבולו עולה על 30 מ"ק או שהקיבול הכולל במאצרה עולה על 150 מ"ק;

    (4) המרחק בין דפנות שני מכלים סמוכים לא יפחת ממחצית צירוף

 הקטרים של המכלים, ובלבד שלא יפחת ממטר אחד;

    (5) המרחק בין דופן מכל לגבול המגרש או לקיר של מבנה יהיה

 כקוטר המכל, לפחות, ובלבד שלא יפחת מ-2 מטרים ואין הכרח שיעלה על 6 מטרים;

    (6) המרחק בין דופן מאצרה לגדר או מבנה יאפשר תנועה חפשית לרכב כיבוי

 אש ויהיה ברוחב של 3 מטרים לפחות;

    (7) השטח המגודר יהיה במרחק של 3 מטרים לפחות מגבול המגרש אלא אם כן קיים לאורכו קיר אטום בגובה של 1.8 מטרים לפחות."

ביטול  תקנות 61 ו-64

       39. תקנות 61 ו-64 לתקנות העיקריות – בטלות.

תיקון תקנה 65

      40. בתקנה 65 לתקנות העיקריות –

(1)     ברישה, במקום "הראשי" יבוא "האזורי";

(2)     בפסקה (2), במקום "בתקנה 46" יבוא "בתקנה 13א".

הוספת תקנה 65א

41. אחרי תקנה 65 לתקנות העיקריות יבוא:

                  "איסורים בתחנת תדלוק פנימית

                           65א. בתחנת תדלוק פנימית -

(1)     לא ישתמש אדם מחוץ לרכב בטלפון נייד או במכשיר קשר ולא יעשן;

(2)     נהג חייב לדומם מנוע הרכב בעת התדלוק;

(3)     אדם לא יתדלק רכב אלא לאחר שוידא שמנוע הרכב הודמם.

(4) בעל המיתקן יתקין שלט אזהרה אחד לפחות בשפות עברית וערבית בנוסח "אין להשתמש מחוץ לרכב בטלפון נייד או במכשיר קשר; אין לעשן בשטח התחנה וחובה לדומם מנוע הרכב בעת התדלוק" או בנוסח דומה שבו הסבר באמצעים גרפיים; השלט יותקן במקום בולט לעין ולא יוסתר, וגודלו יהיה לא פחות מ –  40 ס"מ על 50 ס"מ."

תיקון תקנה 66

             42. בתקנה 66 לתקנות העיקריות, במקום "יחסין" יבוא "יאחסן" ובמקום "הראשי" יבוא "האזורי"; במקום הסיפה החל במילים "או שהסכים" יבוא "או שלא בהתאם לתנאים ולסייגים שהוא קבע".

תיקון תקנה 67

      43. בתקנה 67 לתקנות העיקריות, הסיפה המתחילה במילים "או במכלים" –  תימחק.

תיקון תקנה 68

     44. בתקנה 68 לתקנות העיקריות, בכל מקום, במקום "ק"ל" יבוא "מ"ק" ובמקום "בריכת איסוף" ו"האיסוף" יבוא "מאצרה" ו "המאצרה", לפי הענין.

ביטול תקנה 69

      45. תקנה 69 לתקנות העיקריות – בטלה.

תיקון תקנה 70

      46. בתקנה 70 לתקנות העיקריות, במקום "הראשי" יבוא "האזורי".

תיקון כותרת פרק ח'

       47. בכותרת פרק ח' במקום "קימעוניים" יבוא "מחסנים סיטוניים".

תיקון תקנה 71

      48. בתקנה 71 לתקנות העיקריות, במקום "יחסין" יבוא "יאחסן", במקום "קימעוני" יבוא "סיטוני" ובמקום "הראשי" יבוא "האזורי".

תיקון תקנה 74

       49. בתקנה 74 לתקנות העיקריות –

(1)     ברישה, במקום "בתנאים שלהלן" יבוא "בכפוף לקיום התנאים המפורטים בתקנה 60:";

(2)     פסקאות (1) ו (2)- יימחקו.

תיקון תקנה 75

       50. בתקנה 75 לתקנות העיקריות, במקום "ק"ל" יבוא "מ"ק"; במקום "100 ס"מ" יבוא "1 מטר "; ובמקום "180 ס"מ" יבוא  "1.8 מטרים ".

תיקון תקנה 76

51. בתקנה 76 לתקנות העיקריות –

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "מרחקים מיחידת מילוי מכליות";

(2) במקום "ניפוק לפתח מכל" יבוא "מילוי מכליות".

תיקון תקנה 77

    52. בתקנה 77 לתקנות העיקריות, במקום "הראשי" יבוא "האזורי".

הוספת תקנה 77א

            53. אחרי כותרת פרק ט' לתקנות העיקריות יבוא:

                        "עונשין

77א. העובר על הוראה מהוראות תקנות 42א או 65א דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – ⁴1977."

ביטול תקנה 80

       54. תקנה 80 לתקנות העיקריות – בטלה.    

תחילה ותחולה

          55. (א) תחילתן של תקנות אלה ששה חודשים מיום פרסומן.

            (ב) תקנות 10(ג) ו – (ד), 13(1), 24(2), 38(1), 53, 60(1), (2), (3) ו – (5)  לתקנות   העיקריות, כתיקונן בתקנות אלה, יחולו על מיתקנים חדשים שהוקמו לאחר תחילתן.

 מתוך משרד התעשייה והמסחר http://www.moit.gov.il/

 קטגוריות חיפוש ומידע : רישוי עסקים, רשיון לעסק, רשיון להפעלת עסק, רשיון פתיחת עסק, רישיון לעסקאות, רשיון לעסקים חדשים, רשיון עסק חדש, תקנות רשיון לעסקים, תקנות רישיון לעסק קיים, התקנון לרישוי עסקים, רישוי עסקים קטנים, רישוי עסקים בינוניים, רישוי עסקים בתל אביב, הנפקת רישיון לעסק, הנפקת רישונות לעסק חדש, הקמת עסק, פתיחת עסק, תקנות לעסקים, תיקון תקנה לעסקים, תיקוני תקנות לרישוי עסקים, רישוי עסקים מידע כללי, רישוי עסקים אתר מדינת ישראל, משרד התמ"ס.