נושא המאמר: תרבות צימרים ונופש ישראלית
מאת: יואב לוי   שמור מאמר למועדפים

צימרים זה כבר אינו עניין של נופש בלבד. צימרים הפכו לסוג של תרבות. כאשר אנו בוחנים את התפתחות תרבות הנופש הישראלית ניתן להבין מה הביא לפריצת הצימרים. צימרים תופסים חלק נכבד מתרבות הנופש הישראלית. אם נבחן את האבולוציה של תרבות הנופש הישראלית נוכל להבחין שתרבות הנופש התפתחה בד בבד עם השינויים שחלו בתרבות הישראלית עצמה. שנות ה-50-60 תיירות פנים בישראל – ההתחלה: בשנות ה-50 וה-60, המדינה עדיין בצעירותה עיקר ההשקעה הולכת לכיוון פיתוח המדינה. הנופש הנפוץ היה בעיקר בבתי הבראה. כולנו מכירים את השיר של אורי זהר ואילנה רובינא: החופש בבית הבראה. מילות השיר שכתב חיים חפר די ממצות את תרבות הנופש הישראלית של שנות ה-50 וה-60: "סבלתי תמיד מצרבת הדוקטור אמר לי לשכב אז בואי נשכב על הדשא שרפתי היום את הגב" הישראלים לא תמיד יצאו לבית הבראה בגלל מחלות שונות שהיו להם, היו עוד מספר סיבות לנופש בבית הבראה: "אשתי נשארה בעפולה הבעל שלי במפעל שמי דוקטור אביבי שמי שולה נו, כמה הוספת במשקל?" שנות ה-70 – למה צימרים בארץ אם אפשר ניו יורק: לאחר מלחמת ששת הימים, חל גידול מרשים במספר הטיסות ובמספר היעדים של קווי הטיסה הנכנסים והיוצאים מישראל, לכן תרבות הנופש הישראלית בשנות ה-70-80 היא עם הפנים החוצה. הישראלים יוצאים לכבוש את העולם. בשנות ה-70 מתחילה בנתב"ג פעילות של מטוסי ג'מבו רחבי גוף, מה שיוביל את הישראלים לאחד היעדים הפופולאריים – ניו יורק. לאחר מלחמת יום הכיפורים ישנה דעיכה בכמות הטיסות היוצאות והנכנסות לארץ, אולם מאמצע-סוף שנות ה-70 החל תהליך של עלייה מתמדת בכמות הטיסות והטסים כמו גם ירידה מתמדת במחירי הטיסות מה שממשיך את הנטייה של הישראלים לטוס לחו"ל. שנות ה-70 לא הזניחו את תיירות הפנים, נופשים פעילים וחופשות מאורגנות של ועדי עובדים אלה הם הנופשים השולטים בתיירות הפנים בשנות ה-70-80. יצירת אזור פטור ממכס באילת והאטרקציה של סיני שנכון לאז נמצאה בידי ישראל הפכו אותם ליעד תיירותי לוהט. החזרת סיני למצריים שינתה את אופי התיירות לסיני אבל לא ביטלה אותו לגמרי. שנות ה-80 – כולם טסים להודו: שנות ה-80 סימנו את שנות ההתברגנות של החברה הישראלית, המעבר מתרבות מבוססת רעיונות קומוניסטים ושיתופיים לתרבות מבוססת קפיטליזם ורווח אישי – כך גם התייר הישראלי הופך למפונק יותר ובעל דרישות גבוהות יותר הן ברמת תיירות הפנים והן ברמת תיירות החוץ. התייר הישראלי מחפש ערך גבוה יותר עבור מחיר נמוך יותר. בתי המלון באילת וברחבי הארץ מתפתחים ומציעים הצעות מפתות יותר לתייר הישראלי. לקראת סוף שנות ה-80 מתחיל טרנד תיירותי חדש – טיולים אחרי צבא. הישראלים הצעירים יוצאים וכובשים את המזרח הרחוק, הודו ודרום אמריקה - יעדי תיירות זולים ואתגריים, המתאימים לחיילים לאחר הצבא. תחילת שנות ה-90 בואו נרקוד אגדודו לפני הצימרים: שנות ה-90 ושנות ה2000 הביאו לירידה מהותית במחירי הטיסות לחו"ל, כניסה של טיסות צ'רטר רבות הפכה את הטיסה לחו"ל שווה לכל נפש. בנוסף חלה עלייה ביציאה לנופשונים בתורכייה וביוון למועדונים ולקלאבים של "הכל כלול". לא מפתיע שזאת הייתה אופציית נופש אהודה במיוחד על הישראלים. נופש בחו"ל הפך לזול יותר מנופש בארץ. תיירות הפנים הייתה צריכה להציע אטרקציה עבור הנופש הישראלי על מנת להחזיר אותו לארץ. לכן קמה ונפתחת אלטרנטיבה לבתי המלון הסטנדרטיים. אלטרנטיבה שכונתה באופן רשמי לינה כפרית, ובאופן פחות רשמי – צימרים. אמצע שנות ה-90, שנות 2000, צימרים, צימרים, צימרים: להבדיל מבתי מלון, הלינה הכפרית מתאפיינת בעיקר בביתני עץ/אבן עם מספר יחסית קטן של חדרים, יציאה מהשטח העירוני לינה באזור כפרי. במהלך שנות ה-90 התפתחה תרבות צימרים והישראלים חזרו לנפוש בארץ. צימרים הפכו למילה נרדפת לחופשה בצפון. צימרים בגליל, צימרים בגולן, צימרים בכנרת, צימרים בראש פינה, צימרים בקיבוצים ובכל אזורי הצפון החלו לצוץ כפטריות אחרי הגשם, בדרך כלל לינת צימרים לוותה בארוחות תוצרת בית עם מוצרי המשק המארח ומשקים שכנים. גם בדרום החלו לצוץ צימרים ובעיקר צימרים בערבה. האבולוציה הבאה בתרבות הצימרים לקחה את הלינה בצימרים לשני כיוונים שונים, הכיוון הראשון יצירת אטרקציות שונות על מנת למשוך את הקהל הישראלי לצימרים. אטרקציות כגון מסכי טלוויזיה גדולים, ג'קוזי, סאונות, כמו גם הצעות לפעילויות שונות וייחודיות באזור הצימר. בכיוון השני היה בניית צימרים ממוקדים לקהלי יעד שונים: צימרים רומנטיים לזוגות, צימרים למשפחות, צימרים לדתיים ואפילו צימרים לזוגות חד מיניים. צימרים, בתי מלון – נתונים סטטיסטיים על פי נתוני משרד התיירות לשנת 2006 – 85% מכלל לינות הנופש בארץ הנם בבתי מלון, צימרים מהווים 8% מכלל לינות הנופש כאשר שאר הלינות הם בבתי ספר שדה ובאכסניות. בשנת 2006 היו 15 מיליון לינות נופש כאשר 64% מהם היו של ישראלים. 47% מכלל לינות הישראלים היו באילת. כיום קיימים בארץ כ-331 בתי מלון, בהם יש כ- 46,000 חדרים, הם מהווים 77% מסך חדרי האירוח. התחום הלינה הכפרית – צימרים – יש כ-8000 יחידות אירוח, אלה מהווים 12% מכלל היחידות. לאן הולכת תרבות הנופש הישראלית מכאן? כנראה שהדגש יהיה על גיוון, אטרקציות וערך. הישראלים רוצים ערך גבוה עבור מחיר נמוך, גיוון ועניין רב בנופש שלהם כמו גם אטרקציות שונות ותעסוקות ייחודיות. התחרות ההולכת וגוברת הן מבחינת המחירים הצונחים של הטיסות לחול, הן מבחינת הנופש הזול שמוצע בעקבה שעומד להתחרות בקרוב בנופש באילת תביא לנופש הישראלי צימרים אטרקטיביים יותר ובתי מלון משתלמים יותר.