נושא המאמר: יש גם הצלחות בכדורגל שלנו, הבעיות מתחילות כשהשחקן הצעיר הופך לסלב וכבר בתיכון מקבל מכונית הונדה מפוארת...
מאת: אביגדור בורכו    שמור מאמר למועדפים

 

ישנם אנשים קטנים שמאוד קשה להם עם מה שאני כותב.אך אני נהנה לכתוב, הלא הכתיבה משחררת. במדינתנו, הנאורה, יהיה קשה לבצע את סדרת החינוך שמבצעים לאזרחי סין לקראת האולימפיאדה בביג'ין ב 2008 . נראה לכם שנוכל להסדיר או להנחיל סדרת חינוך לאזרחי המדינה בדבר פשוט כגון המתנה לתור כפי שהנהיגו בסין .עדיין לא החליפו את הסדינים מפרשת נערות הליווי וכבר שחקני הנבחרת הצעירה, באותו המלון, שיכורי הניצחון מהעלייה הסנסציונית לאליפות אירופה בהולנד, משחקים פוקר יום לפני משחק חשוב. אינני בטוח שהנערות לא היו שם, אולי הן התחבאו. שמונה משחקני הנבחרת הצעירה היו שם, לדברי המדליפים במשחק פוקר סוער, ונשפכו שם מאות ואף אלפי דולרים. בחדשות הבוקר ששמעתי שהשחקנים יודו ויקבלו קנס והשעיה על תנאי.אני מרחם על המאמן, שקיבל מכה בפרצוף, ובגידה באמון.צריך לפגוע לשחקנים בצורה משמעותית בשכר שהם מקבלים כדי שירגישו את זה בכיסם המתרוקן או אף יותר מכך הרחקה לצמיתות. תפקידו של מנהל הנבחרת לטפל בבעיית המשמעת החמורה, בשקט ובמהרה אך בעוד הם מנסים לבצע תחקיר ובדיקה משלהם התקשורת כבר סיקרה את הפרשה מכל כיוון וכמעט והפכה אותם לקורבנות.בהתנהגותם הם הפרו את כל כללי האתיקה המקצועית תוך כדי התערבות במעשיהם הנבזים.

אולי הצלחנו להעלות את רמת הכדורגל בארץ, אך לחנך את השחקנים להיות בני תרבות לא הצלחנו כלל.האלימות במשחקי הכדורגל גואה, בדרבי התל אביבי בליגת הנוער, בלא מעט מגרשים ממשיכים לתקוף את הקבוצות היריבות שגוברות על הקבוצות הביתיות. וללא ניסיונות הרגעה מצדם של ראשי האגודות. אנו צריכים להפסיק לשנוא אחד את השני . את השכן שקנה רכב חדיש, ואת החבר שקודם ומצליח בעבודתו , ואת החבר לספסל הלימודים אשר ממשיך להוציא מאיות . כאשר תהיה במדינה אהבת חינם , ופרגון הדדי אנו לא נתעסק או נפנה כל כך הרבה אנרגיה שלילית על מלחמות אינטריגות ומאבקי . גם אני לפעמים חוטא ,אך למדתי לחנך את ילדי ואת החניכים שלי לפרגן ליריב ולכבד אותו משום ש"זכות האדם לכבוד אך החובה עליו היא לכבד". אף אדם לא יקבל כבוד אם לא יכבד .

גם אם נקים מתקנים במאות מיליוני דולרים אך לא נשקיע בחינוך ילדנו, השחקנים הצעירים והמאמנים אנו נמשיך לדשדש בן אופוריה של רגע מניצחון סנסציוני על צרפת או אנגליה, לבין ניסיון לשמור על הכבוד. אך מבחינת כדורגל לא נתקדם, משום שללא משמעת עצמית, ואורח חיים ספורטיבי אין הצלחה. בראיון עם השחקן עבר בנבחרת שהורשע בפרשיית סמים, בתוכנית של צופית גרנט, התפאר אותו שחקן לא במשחקו, או הצלחתו אלא בעושרו והרגלי החיים שלו כבליין. הוא התפאר שהיה "זורק " אלפי דולרים על מסעדות פאר וכיום בקושי הוא מארח את בנותיו בדירת חדר אשר הקצתה לו אחותו לאחר שחרורו ממאסר בן שלוש שנים בגין עברת הסמים. לדעתי כל אדם שעבר עברה אשר יש עמה קלון אסור לו לחזור ולעסוק בספורט בכלל משום שכספורטאי הוא מהווה מודל לחיקוי וכעבריין מורשע איננו יכול להיות מודל לחיקוי. אפילו אם מדובר בקבוצה מהליגה השלישית כמו ראשון לציון . זה קרה לשחקני קולנוע, ותאטרון זה קרה לשרים לשעבר ואלופי משנה ואת כולם יש להוקיע.אך זאת מדינתנו ואלה השחקנים שיש לנו ואלו הצופים במגרשנו המפוארים פחות והמפוארים יותר.

אך לא הכל רע, יש גם הצלחות.אלו לא הצלחות של רגע, הנבחרת הצעירה מצליחה לאורך זמן בטורנירים וגם נבחרות הנוער והנערים. הבעיה מתחילה כשהשחקן הצעיר הופך לסלב וכבר בתיכון מקבל מכונית הונדה מפוארת ובזמן הצבא מקבל משכורת מכובדת למרות היותו חייל בשרות סדיר, למרות שלדעתי, אפשר לוותר על השרות של השחקנים כחצרנים או צבעי עצים ולאפשר להם לשחק כדורגל רק לשחקני ליגת העל או נבחרת משום ששום תועלת לא תצא משירותו של השחקן כעובד רס"ר. או לחילופין למצוא להם מסגרת התנדבותית של מספר שעות בשבוע כמאמנים של ילדים צעירים בבתי הספר לכדורגל של האגודות או בפריפריות, וכאן הם יוכלו להיות מודל לחיקוי ומופת .

נושא המאמר: יהושע גלזר
מאת: רפאל לירז   שמור מאמר למועדפים

יהושע גלזר (נולד ב-1927) כדורגלן ישראלי שנחשב לגדול כדורגלני ישראל בכל הזמנים, ואחד ממבקיעי השערים המוכשרים שביניהם. כל ימיו שיחק בקבוצת "מכבי ת"א".

יהושע גלזר (שאת כנויו "שייע" נשאו רבים בדבקות לאורך ימים) נולד בארץ ישראל ב-1927 ובילה את ילדותו בתל אביב הקטנה. החל לשחק בקבוצת הילדים "מכבי מיכאל ת"א" וממנה עבר לקבוצת הבוגרים. זכה עם קבוצתו באליפות הליגה הראשונה אחרי קום המדינה ומאז זיכה אותה בשלל תארים בזכות כושר ההבקעה שלו. את ראשית דרכו עשה דווקא כמגן אך עד מהרה התקדם לעמדת החלוץ המרכזי וזכה באורח קבע ב"חולצה מספר 9" שזה גם שם החוברת האוטוביוגרפית שכתב בשנות ה-50 עם העיתונאי יזהר ברנר. בחוברת זו ניכר חוש ההומור שלו שבא לידי בטוי על המגרש ומחוצה לו. גלזר, שצורף לנבחרת הלאומית מיד עם הצטרפותו לקבוצת הבוגרים של "מכבי ת"א", הבקיע 18 שערים במסגרת 32 משחקים בין-לאומיים בהם שיחק. ממוצע גבוה ביותר שלמעשה אף כדורגלן ישראלי לא הגיע אליו. אחד המשחקים הבלתי נשכחים שלו היה נגד נבחרתה של ברית-המועצות ב-1956 באיצטדיון רמת-גן.

רגע השיא במשחק (שהתקיים באיצטדיון הלאומי ברמת-גן לעיני 60000 צופים) היה כשהובקע שערו של השוער הרוסי האגדי לב יאשין בנגיחה אדירה לבין חיבורי הקורות , ויצר שוויון תוצאה 1:1.

עד היום מצטמרר מי שמקשיב להקלטה ההסטורית של השדר הבלתי נשכח נחמיה בן-אברהם מהמשחק, לאחר הבקעת השער של נחום סטלמך. וכך זה נשמע - בן-אברהם על רקע צהלות הצופים: "אני מעביר את מיקרופון לרשות הקהל...!".

למרות שישראל הפסידה באותו משחק בתוצאה 2:1, נחשבה התוצאה להישג של הנבחרת, במיוחד לאור התוצאה בברית המועצות (תבוסה של 5:0) באיצטדיון ע"ש לנין. משחק זה היה מעין דו-קרב בין דוד לגולית ובעצם נבחרתה של ישראל היתה קרובה ליצור סנסציה על-ידי השוואת התוצאה לקראת סיום המשחק. כשתי דקות לקראת הסיום פרץ "שייע" לכוון השער של יאשין ופתאום נוכח לדעת שהוא ניצב יחיד נגדו ובינו לבין השער מפריד רק השוער. גלזר מרוב התרגשות בעט בעוצמה ישר לידיו של יאשין במקום לכוון לצידי השער. את אנחת האכזבה של הקהל העצום אין לשכוח, אך גם את דבריו של מרכיב הנבחרת דאז(כן היתה מין פונקציה כזאת ב"עידן הפיפטי פיפטי"): "טוב שגלזר החמיץ את השער, אחרת היינו צריכים לראות אותו בנבחרת עוד דור לפחות!". אכן היו כאלה שהפופולריות של גלזר היתה להם לזרא, בלוריתו המתנפנפת (הסמל המסחרי שלו) והברקותיו על המגרש וליצנותו מחוצה לו, לא חיפו על היותו שחקן עצל מעט שנראה שהיה מחכה רק לקבל את הכדור ולפרוץ לשער.

גלזר פרש מהמשחק בגיל 35 והמשיך לעבוד באגד שם היתה לו מנייה, שקיבל כדי שלא יעזוב לקבוצה טורקית שחפצה ביקרו. עד היום זוכרים לו בעיקר את האפיזודה הבאה:

לאחר משחק הנבחרת במוסקבה בו היא ספגה חמישה שערים ללא מענה, ביקרו השחקנים במאוזוליאום על-שם לנין. הם עברו על פני סטלין שהיה חנוט שם וידו פרושה עם חמש אצבעותיו קדימה. גלזר הלץ מייד פרץ בקריאה: "איך הוא חזה מראש שנקבל חמישייה?...".

יהושע גלזר קיבל את התואר "חלוץ היובל" במלאת 50 למדינה, יחד עם חברו לנבחרת השוער יעקב חודורוב והחלוץ נחום סטלמך.

אודות הכותב:

מוסיקאי חובב מדע ואסטרונומיה עוסק בחידונאות בעל שני אתרי טריויה http://www.trivia-liraz.co.il

http://www.mar-trivia.co.il

ושני אתרים נוספים: http://www.cosmopedia.co.il . ערך את ספר השיאים של ישראל.( http://www.syim.co.il ) כתב כאלף ערכים ל"ויקיפדיה" בכינויים שונים.

כתב שני ספרוני מדע,"מסר מכוכב הלכת ארץ" עם מבוא מאת פרופ. דרור שדה ו"המפץ הגדול" גילגולה של תיאוריה מדעית".

נושא המאמר: מיכאל זנדברג מוכיח שהוא השחקן הטוב בליגה הישראלית
מאת: אבישי נובינסקי   שמור מאמר למועדפים

בשבועיים האחרונים נפגשו בשני משחקי צמרת ארבע הגדולות של הכדורגל הישראלי. הפועל ומכבי ת"א נפרדו בתיקו 0 בדרבי עלוב ומשעמם, ואילו בית"ר ירושלים הביסה בקרית אליעזר את מכבי חיפה, וסללה את דרכה הבטוחה לאליפות המדינה.

לצערי, שני המשחקים הללו ממחישים שוב את מה שכולנו יודעים ואומרים כל הזמן, לגבי מצבו העגום של הכדורגל הישראלי. חלש, גרוע, עלוב, משעמם. אלו הן המילים המלוות לרוב את תיאורי משחקי הליגה והנבחרת של הכדורגל שלנו.

ועכשיו, בוודאי, אוהדי בית"ר ירושלים שקוראים כתבה זו עומדים וצועקים: "תוציא אותנו מהסיפור, אנחנו כבשנו 3 שערים ונתנו תצוגת כדורגל מרהיבה".

אז שזהו שלא, ידידיי הירושלמים. המשחק של קבוצתכם היה חלש וגרוע בדיוק כמו של שאר הקבוצות שהוזכרו (כן, גם במחצית הראשונה בה כבשתם 3 שערים). אתם פשוט נהניתם ממשחק מחפיר של ההגנה החיפאית, טעויות של שוער חסר ניסיון בדמותו של תום אלמדון (תום, אל ייאוש, זמנך עוד יגיע לתת הצגות ענק. כבר בקיץ הקרוב באליפות אירופה עד גיל 21) ובעיקר מבצעים אישיים של שני שחקנים: הראשון הוא טוטו תמוז אשר משתבח מיום ליום והשני הוא השחקן אשר בעיני הוא הטוב בארץ כיום. מיכאל זנדברג שמו.

בית"ר משופעת כוכבים שארקדי גאידמק אסף בכל רחבי המדינה והגלובוס. גרשון, בנאדו, אלברמן, בואטנג, הברזילאים החדשים, בן שושן שלא רואה דשא, ברוכיאן שמתבזבז על הספסל והיד נטויה. ולא הזכרתי את אלו שכבר עזבו (פרננדס, פביאני) ואת הותיקים יותר בבית"ר (קורנפיין, אמסלם, אפק).

אז השוער כרגיל עושה עבודה נקייה ושקטה, והבלמים שהם בלמי הנבחרת, בדרך כלל עושים עבודה לא רעה (על אף שההגנה בהחלט רחוקה מלהיות מושלמת) ואלברמן ובואטנג מחלצים כדורים מהיריבים.

אבל זה לגבי החלק ההגנתי בלבד. מובן שהוא חשוב וקריטי, אבל מה עם החלק ההתקפי?

אז, תמוז כובש בזמן האחרון בצרורות. אבל אני מתייחס לכל העונה. ולצד משחקים טובים, יש לטוטו הרבה משחקים חלשים והחטאות מסמרות שיער. וגם על בעיית האנוכיות הוא לא התגבר. רחוק מכך. בכל מקרה, אני מדבר על כל המכלול שנקרא התקפה. וכאן רוב השחקנים של בית"ר מבליחים מדי פעם למשחק או שניים טובים ואז נעלמים.

לא אצל זנדברג. כמעט בכל משחק הוא זה שמחלק את המסירות לחבריו, זה שמאיים על הגנת היריב, זה אשר מושך מגינים ומשאיר חלל ריק לשחקנים שיבואו מאחור. הוא מרים מצוין, מוסר נפלא, בועט חזק, מתקל טוב ומפרגן לחבריו.

הבחור אומנם לא כובש העונה בצרורות (4 שערים, מהם 2 כבר במחזור הראשון), אך אם תבדקו היטב, תגלו שהוא אחראי להמון שערים שבית"ר כבשה. בין אם בבישולים (7 עד למשחק מול מכבי חיפה), ובין אם במעורבות מרכזית במהלך שקדם לשער.

בכל שבת או ראשון, זנדברג מגיע לעבודה. גם בימים לא טובים שלו (ואין הרבה כאלו), הוא רץ במשך 90 דקות, נלחם, מדרבן את חבריו ומשמש כציר המרכזי של בית"ר. זנדברג פתח בכל 19 משחקי הליגה של בית"ר, ויש לו מניות רבות בכך שהם מוליכים את הטבלה ובדרך לאליפות. אומר זאת בפשטות: כאשר הוא לא טוב, בית"ר לא טובה. כאשר הוא טוב... בית"ר בד"כ סבירה. לא יותר מזה. בכל זאת, שחקן אחד לא יכול להעיד על קבוצה שלמה.

ואין מה לומר, בשנים שלו במכבי חיפה, הוא היה מצוין ובורג מרכזי באליפויות של הקבוצה מהכרמל. אם מישהו פקפק בזה עד עכשיו, הרי שניתן לראות העונה כמה שהוא חסר לירוקים.

וכאן אני מגיע לסוגיית הנבחרת. אמת, זנדברג לא שיחק טוב מול רוסיה בחוץ וקרואטיה בבית. אבל כולם היו חלשים. אם אנחנו רוצים איכשהו להישאר בתמונת הסיכויים, זנדברג חייב להישאר בהרכב הפותח ולהוות חלק מהמחץ בחוליה ההתקפית ביחד עם בניון, אליניב ברדה (אכן ברדה - החלוץ השני הטוב בליגה) ותמוז (אם האחרון יקבל אזרחות).

כאשר הוא מתקרב לגיל 27, נראה שמיכאל זנדברג מגיע לשיא כושרו. וכאן אני חוזר לאוהדי בית"ר. אם אכן תניפו את צלחת האליפות בסוף העונה, אל תשכחו למי לתת את התודה הכי גדולה.

נושא המאמר: עיסוי ספורטאים
מאת: אלישבע הניג   שמור מאמר למועדפים

עיסוי ספורטאים

המושג עיסוי ספורטאים מתייחס למהות מיוחדת של עיסוי רפואי שעושים בה שימוש לפני, במהלך ואחרי פעילות אתלטית. כל זאת כדי להביא ספורטאים ליכולת ביצוע ספורטיבית מרבית על ידי הפגת עייפותו, הרגעה והפחתת נפיחויות ושרירים מתוחים, לשפר את הגמישות ולמנוע פציעות. קיימים ממצאים היסטוריים המעידים שגם לפני 3000 שנה, עיסוי ספורטאים היה בשימוש בתרבויות שונות.

עיסוי ספורטאים נעשה לרוב השימוש בטכניקת עיסוי רקמות עמוק – כניסה איטית ומבוקרת אל הרבדים העמוקים יותר של השריר. בטכניקה של עיסוי רקמות עמוק משתף המטפל את המטופל במהלך הטיפול, וכך יכול לבצע פעולות פריקשן ואחרות לשחרור קישוריות, הפרדת הדבקויות בשריר או בגיד, איתור מקומות דלקתיים ועוד.

ספורטאי, ויהי זה הספורטאי המיומן והמאומן ביותר – חייב לשמור ולשמר את גופו לפני ואחרי כל פעילות ספורטיבית. עיסוי ספורטאים בא לענות לדרישות אלו. במהלך עיסוי ספורטאים משפר הספורטאי את יכולות המתיחה והארכת השרירים כחימום לפני פעילותו הספורטיבית, או לשחרור והרפיה שלאחר הפעילות הספורטיבית.

עיסוי ספורטאים מאפשר ומתמקד באזורי כאב ספציפיים, להקלה מיידית ולשיפור מצבו של המטופל. בטיפול שכזה ימזער המטפל את הנזקים המידיים ואת הסיכון לנזקים עתידיים בגוף הספורטאי, הנובעים מעיסוקו.

אזורי הטיפול במהלך עיסוי ספורטאים מתחלקים באופן הבא:

רגליים – רגל קדמית ורגל אחורית, או רגל אחורית משולב עם עבודה על הגב התחתון.

גב עליון – משולב לרב עם זרועות וצוואר.

כל טיפול נמשך כשעה ובסופו מרגיש המטופל הקלה מיידית.

עיסוי ספורטאים נעשים תוך שמירה מרבית על צניעותו של המטופל, התאמה לסיבולת המטופל וגופו - ללא מגע מיני.

עיסוי ספורטאים מתאים לכל מי שעוסק בספורט באופן מקצועני או חובבני. להוציא נשים בהריון או אנשים שברקע שלהם מחלה כל שהיא שלא מאפשרת פעילות אינטנסיבית, עיסוי ספורטאים אינו מתאים.

בקליניקה של אלישבע יכולים המטופלים הבאים לקבל עיסוי ספורטאים, להנות ולחוות גם מטיפולים ועזרים אשר ברשותה:

1. שילוב שיטת CRT

2. ערכת TENS של עשרים וארבע אלקטרודות + כריות חימום חשמליות

3. כוסות רוח

4. טיפול במוקסות

5. מכשירים לחיזוק שרירים

6. הנעת מפרקים.

7. שילוב של אבחון אירידולוגי וטיפולי IPEC לניקוי פיזי ורגשי.

ברוב המקרים, לאחר עיסוי ספורטאים או עיסוי רקמות עמוק תיתכנה ריאקציות, אך אלו אם מופיעות – תעלמנה בתוך ארבעים ושמונה שעות.

אלישבע הניג

מטפלת בכירה – עיסוי ספורטאים, עיסוי רקמות עמוק, טיפולי IPEC, אבחון אירידולוגי

בן גוריון 254, גבעתיים

טלפונים: 03-7322668 נייד: 054-4657977 טלפקס: 03-5716940

elisheva@elisheva.co.il